אפילפסיה – כל מה שצריך לדעת

1) אפילפסיה, בעברית “כפיון” או “מחלת הנפילה”.

2) אפילפסיה היא שם כולל לקבוצת הפרעות עצביות במוח.

3) אפילפסיה היא מחלת גנטית ולרוב מולדת.

4) אפילפסיה יכולה להתפתח גם במהלך החיים ע”י אירועים שיכולים להשפיע על המוח: תאונת דרכים, התחשמלות, סרטן, לחץ נפשי נזק עצבי שנגרם בשעת הלידה, השפעת רעלים כגון אלכוהול או סמים, פציעות ראש, זיהום במערכת העצבים המרכזית ועוד.

5) ישנם התקפים קצרים והתקפים ארוכים.

6) הגורם לאפילפסיה ברוב המקרים אינו ידוע.

7) אפילפסיה היא אחת ההפרעות הנוירולוגיות הנפוצות ביותר ומשפיעה על 39 מיליון אנשים נכון ל-2015.

8) בין יתר התסמינים שנבחין אצל חולי האפילפסיה: התקפי עוויתות (פרכוסים), פעולות מוזרות, שינוי מצב התודעה ואובדן הכרה, גלגול עיניים, קצף מהפה, אי שליטה על סוגרים ועוד.

9) יש להדגיש שלא כל התקף אפילפטי מעיד על מחלת האפילפסיה. התקפים אפילפטיים (למשל פרכוסים) חד־פעמיים יכולים לנבוע מאירועים חולפים כמו חום גבוה אצל ילדים, ירידה דרסטית ברמת הסוכר בדם או חבלה בראש. רק התקפים אפילפטיים חוזרים ונשנים, שהגורם להם אינו אירוע חיצוני חולף, מוגדרים אפילפסיה.

10) חולה אפילפסיה סובל מהתקפים חוזרים. אלה עלולים להופיע באופן אקראי ללא כל גירוי חיצוני, אך לעיתים הם עלולים להופיע בעקבות גירוי חיצוני כמו אור בוהק ומרצד, אלכוהול, עייפות, עישון, סמים, לחץ נפשי, חוסר שינה ועוד. התקף אפילפטי עלול להימשך בין כמה שניות לכמה דקות.

11) בעוד שרבים מהילדים מצליחים להחלים מאפילפסיה, הרי אצל מבוגרים מדובר לרוב במחלה כרונית שמחייבת נטילת תרופות למשך כל החיים כדי להפחית מאוד – ואולי אף למנוע – את ההתקפים האפילפטיים וכן כדי להפחית את עוצמתם – אם הם חוזרים.

12) במקרה של התקף אפילפטי הכולל איבוד הכרה יש למנוע מהחולה לפגוע בעצמו: יש להשכיב אותו על הצד ולהפנות את ראשו הצידה כדי למנוע את האפשרות שהוא ישאף לריאות מזון שאכל וכן צניחת בסיס לשון להרחיק חפצים מסוכנים ממנו ולקבע לו את אזור הראש. אם ההתקף נמשך יותר מדקה וחצי, יש להזעיק עזרה ולהפנות את החולה בדחיפות לחדר מיון. כך יש לנהוג גם בעקבות אירוע ראשון או אירוע לא מוכר.

13) אסור לעשות בהתקף: לשפוך מים או לסטור, אין לקבע בחוזקה או לפתוח את הפה ולהחזיק את הלשון.