1) בישראל מצויים 42 מיני נחשים שונים.
2) מתוכם רק 9 ארסיים (פתן שחור, צפע ארץ ישראלי, אפעה מגוון, צפע החרמון, עכן גדול, עכן החרטומים, עכן קטן, שפיפון הנגב ושרף עין גדי).
3) רק 4 נחשים מסוכנים לאדם: צפע ארץ ישראל (צפע מצוי), שרף עין גדי (צפעון שחור), אפעה מגוון ועכן.
4) הנחשים נפוצים בעיקר מאפריל עד אוקטובר (בעונה הזו הם מתעוררים משנת החורף ומזדווגים).
5) חשוב לדעת שיש הבדל בתרכובת הכימית בין סוגי הארס וכל אחד משפיע על הגוף באופן שונה.
6) הטיפול בהכשת נחש הוא מניעתי: הרגעת הנפגש, זיהוי הנחש ופינוי מהיר לבית חולים.
7) אין למצוץ את הארס, לחתוך את המקום, לעודד יציאת דם או להניח חסם עורקים.
8) מאחר שרוב אזורי הארץ נחשדים כמוכים בכלבת, יש להתייחס ברצינות לכל נשיכת בע”ח, לא בהכרח רק כלב, כלבת יכולה לעבור ע”י כל יונק ולכן יש לפנות לבדיקה.
9) הסימנים בהכשת נחש משתנים בהתאם למיקום הנשיכה, מין הנחש וכמה ארס הוחדר בנשיכה.
10) בישראל כ-20 מינים שונים של עקרבים.
11) חלקנו מקשרים בין צבע העקרב למידת הארסיות שלו – זה לא נכון!
12) כל עקרב הוא ארסי, חלקם מסוכנים יותר לאדם.
13) סוגי העקרבים היותר מסכונים הם מסוג: “קטלן” ו”עקצן”.
14) סוגי העקרבים הפחות מסוכנים הם: “עביד” ו-“שחרן”.
15) בדרך כלל עקיצות עקרב אינן מסוכנות לאדם בוגר אלא אצל ילדים או תינוקות.
16) במקרה של עקיצת עקרב יש להרגיע את הנפגע, לקרר את מקום העקיצה (לא ע”י הנחת קרח ישירות), לקבע ולפנות לבית חולים.
17) עקיצת דבורה היא לרוב אינה מסוכנת לאדם, אלא אם הוא אלרגי ואז יכול להתפתח מצב חירום. ראו מאמר על אלרגיה.
18) העכבישים המסוכנים בישראל: ארסן חום ואלמנה שחורה.
19) במקרה של עקיצת עכביש – יש לפנות לבית חולים.