התעלפות – Syncope

התעלפות זו ללא ספק אחת מהתופעות הרפאויות השכיחות ביותר, למעשה כ-35% מהאוכלוסייה יחוו התעלפות לפחות פעם אחת בחייהם. נפוצה עוד יותר מהתעלפות היא תחושת קדם-עילפון (Pre-syncope) שמתוארת בשכיחות גבוהה כ-“שחור בעיניים” מלווה בסחרחורת וחוסר יציבות רגעיים. אם הסקרנות לגבי הסיבה לאירועים האלה גועה בכם או אתם תוהים מה כדאי לעשות בזמן אירוע שכזה, אנחנו מזמינים אתכם להקדיש כמה רגעים ולהצטרף אלינו במאמר הנוכחי.

מה קורה לגוף בהתעלפות?

התעלפות היא למעשה הפרעה רגעית וחולפת (מספר שניות בודדות) בזרימת הדם למוח (המזרים חמצן וסוכר). ברוב מוחלט של המקרים ההפרעה היא ביטוי לירידה פתאומית בלחץ הדם שמתאזנת במהרה. כתוצאה מההפרעה הזו, האדם מאבד את הכרתו ואת טונוס השרירים שלו ולמעשה מאבד את היכולת להתנגד לכוח המשיכה ולמעשה נופל מעמדתו. מסיבה זו, חשוב לשלול חבלה נלווית לנפילה, למשל חבלת ראש. עוד נציין כי בעת ההתעלפות, האדם ינשום באופן ספונטני, אינו יגיב לסביבה ולא יזכור את המתרחש סביבו.
לבסוף, המאפיין החשוב ביותר הוא משך האירוע – ההתעלפות היא קצרת מועד ונדיר שמתארכת מעבר לדקה בודדת (לכל היותר שתי דקות).

מהן הסיבות האפשרויות הגורמות להתעלפות?

לירידה פתאומית בלחץ הדם אטיולוגיות (=סיבות) רבות ומגוונות. אנחנו בחרנו עבורכם את הסיבות השכיחות והחשובות המובילות להתעלפות, כמובן שסיבות נוספות ייתכנו ואין לראות בכתבה זו ייעוץ או תחליף לביקור במרפאה.

אירוע וזו-וגאלי – vasovagal syncope : הסיבה השכיחה ביותר. גירוי עצבי (שכיח: לחץ וחרדה, הפעלה פתאומית של המערכת הסימפטטית, וגם שיעול, בליעה ועוד) משפיע על הפקודה הניתנת ללב ולכלי הדם וגורם להפרעה בזרימה למוח. לא תמיד ניתן לזהות את הסיבה המדויקת לאירוע, אך אין סימנים מקדימים לאירוע, והחזרה לשגרה ולבריאות מלאה מתרחשים תוך שניות ודקות לאחריו. אירועים חוזרים בעתיד אפשריים, אך לא ניתנים למניעה. פרט לסיכון בעת הנפילה עצמה, לרוב אין השלכות רפואיות נוספות.

התעלפות על רקע שינוי תנוחתי – Orthostatic : מדובר בסיבה שכיחה מאוד ומוגדרת על ידי ירידה חדה בלחץ הדם בעקבות קימה משכיבה או ישיבה. רבים מאיתנו יחושו במהלך חייהם את התחושה של ירידה קלה בלחץ הדם גם ללא התעלפות מלאה. האשם הישיר לתופעה הוא כוח המשיכה בכבודו ובעצמו, אשר מושך את הדם שלנו כלפי מטה כל הזמן. כאשר אנו קמים הגוף צריך לפתע להתאמץ כדי לשמור על לחץ הדם התקין (הגברת קצב לב, כיווץ כלי דם וכד’).
מעניין לדעת כי קיימת צורה מיידית ומאוחרת לירידת לחץ דם זו. הצורה המיידית, כשמה כן היא, מתרחשת מיד בעת שינוי התנוחה. לעומתה, הצורה “המאוחרת” מתרחש מספר שניות לאחר העמידה או התחלת הליכה ויכולה להיות מסוכנת יותר בעיקר מאחר והאדם אינו יציב והתרחק ממיטתו או כסאו.
גורם סיכון שכיח לאירועים אלו הוא מחסור בנוזלים או דם (כדוגמת התייבשות, אנמיה או דימום) אשר מקשים על הגוף לספק למוח את צרכיו באופן רציף ורגישים להפרעות כמו שינוי מהיר בתנוחה.
אנשים קשישים, בעלי מחלות רקע או אנשים הנוטלים תרופות מסוימות הם בסיכון מוגבר לאירועים אלו. חשוב לציין שאדם הסובל מתופעה זו בעקבות שימוש בתרופה למשל, יכול להוועץ עם רופא וניתן לרוב לשנות או להתאים טיפול תרופתי.

התעלפות על רקע לבבי : משאבת הגוף, הלב, פועלת כבר מהיותנו עובר (סביב גיל 5 שבועות להריון) ולמעשה עד מותנו, ללא הפסקה. האיבר המיוחד הזה אחראי על הזרמת הדם לכל חלקי גופנו כולל המוח. הפרעה בעבודתו, מסיבות שונות, מובילה לעתים להתעלפות. אירוע עלפון המלווה בדפיקות לב לפני או אחרי האירוע מחשיד במיוחד לסיבה זו. הפרעות בקצב הלב הם סיבה שכיחה למקרים אלו – הפרעות קצב הן הפרעות בהולכה החשמלית הייחודית של הלב אשר מסוגלות לפגוע הן בעוצמת הכיווץ של הלב והן בקצבו. הפרעות אלו יכולות להופיע ולהעלם מעצמן ודורשות אבחון רפואי (למשל על ידי ביצוע אק”ג).
סיבות נוספת להתעלפות על רקע לבבי הן למשל בעיה במסתם בלב, לרוב המסתם האורטלי או אוטם בשריר הלב.
כך או כך, אירועים לבביים מכל סוג דורשים בירור, אבחנה וטיפול מיידי בבית החולים.

נדגיש שוב כי קיימות סיבות נוספות לעלפון (פשוטות כגון פחד ממחטים ועד מחלות מסכנות חיים).
לכן, לעתים יעלה הצורך לערוך בירור רפואי מקיף – לא כדאי להתעלם ולהמעיט בחשיבותו של אירוע זה ויש להתייעץ עם גורמים רפואיים לאחר האירוע.

אז מה נעשה “בזמן אמת”?

בעת זיהוי אדם החשוד לאבדן הכרה (לעתים יתלונן על תחושת עילפון טרם האירוע) יש לגשת ולנסות להעריך את רמת הכרתו את האדם. ברבים מהמקרים האדם ישוב להכרה במהרה כאשר תלונות על בלבול וחולשה נפוצות מאוד לאחר אירוע שכזה. ניתן להניח את האדם על הרצפה ולהרים את רגליו מעל גובה גופו במטרה לעודד זרימת דם אל עבר הראש. יש להרגיע את הנפגע, להרחיק התקהלות מיותרת של אנשים ולהזעיק עזרה בהתאם לצורך. חשוב לשים לב כי נתיב האוויר של האדם שמור ולחפש אחר פציעות הקשורות בנפילה (למשל חבלות ראש).

מה לא נעשה? אלימות מכל סוג שהיא (סתירות, ניעור וכד’) אינה תעורר את האדם, תפגע בו, מיותרת ומסוכנת. כמו כן, שפיכת מים על פרצופו של האדם מסכנת את נתיב האוויר, מיותרת ויש להמנע בהכרח מביצוע פעולה זו. לאחר שהנפגע מתעורר, ניתן לתת לאדם לשתות מים על פי רצונו ובעצמו, אך אסור להשקות אותו בכוח כדי למנוע חנק.

במידה והאדם אינו חוזר להכרתו תוך מספר שניות יש לפעול על פי סכימת ההחייאה – הערכת נשימה, קריאה לעזרה והתחלת עיסויי לב במידת הצורך.
נזכיר, כי בזמן חוסר הכרה נבחין בין שתי סיטואציות:
א. אדם נושם – כדוגמת אדם מעולף (משך זמן קצר), אך קשור בסיבות רבות לחסור הכרה. במקרה זה נתמוך בנתיב האוויר ונזעיק עזרה.
ב. אדם שאינו נושם – דורש התחלת עיסויי לב על פי הנלמד בקורסי העזרה הראשונה. אין לעכב התחלת עיסויי לב בעת הצורך ויש להתמיד בפעולה זו ברציפות ולשאוף לחיבור מהיר למכשיר דפיברילטור.

מה לעשות אחרי התעלפות?

• אם אתה יכול, הנח אותם על הגב והרם את רגליהם.
• אם הם בהריון (במיוחד אם הם יותר משבוע 28 להריון), עדיף להניח אותם על הצד.
• בדרך כלל, האדם שהתעלף יתעורר תוך 20 שניות.