חוק "לא תעמוד על דם רעך"
בשנת 1998 נוסף חוק לספר החוקים של מדינת ישראל: חוק “לא תעמוד על דם רעך” – אתם חייבים להכיר אותו.
יש המון אנשים שמפחדים להגיש עזרה מחשש שיתבעו אותם ולכן חשוב להכיר את החוק, להלן כמה עובדות:
1) לשון החוק:
“(א) חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו.
(ב) המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, יראוהו כמי שהושיט עזרה לעניין חוק זה; בסעיף זה, “רשויות” – משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות.”
2) מקור החוק הוא במצווה הכתובה במקרא:
לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה’.
3) הרמב”ם מציין שלקיום המצווה יכול אדם גם להזעיק אחרים שיצילו. הרמב”ם קובע כי האיסור “לא תעמוד על דם רעך” הוא מן הלאווים החמורים, משום “שכל המאבד נפש אחת כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת כאילו קיים כל העולם כולו”.
4) מובן שאם אין סכנה למציל בפעולת ההצלה, הוא חייב לנסות ולהציל.
5) חוק זה הופך את החובה המוסרית של עזרה לזולת לחובה הנובעת מחוק. העובר על הוראת החוק עונשו קנס.
6) החוק נחקק בעקבות הצעת חוק פרטית של ח”כ חנן פורת. בעת שהובא החוק לקריאה שנייה ושלישית נימק ח”כ פורת את יוזמתו:
לא היינו נזקקים לחוק הזה אילו באמת היינו במצב שבו המוסר הטבעי, שלפיו אדם הרואה אדם אחר שנמצא במצוקה לנגד עיניו, לא היה מהסס, היה טורח ומציל, גם אם הדבר הזה היה עולה לו בהוצאות מרובות של ממון ואפילו בסיכון של גוף. חשבנו בכל זאת, על רקע מקרים מצערים מאוד שהיו בשנים האחרונות ועל רקע רצון לקבוע נורמה שמעגנת את המוסר היהודי, הקובע “לא תעמוד על דם רעך”, שאינך יכול לעמוד מנגד בשעה שאתה רואה את חברך נמצא בסכנה, וחברך הוא אדם באשר הוא אדם, יהודי כגוי, כל אדם באשר הוא, גדול, קטן, איש, אשה, עליך להושיט לו יד ולהציל אותו.
7) חוקים דומים קיימים ביפן, בגרמניה ובצרפת, אך שיטת המשפט האנגלו-אמריקנית אינה כוללת חובה פוזיטיבית להושיט עזרה לאדם המצוי במצוקה. לעומת זאת במשפט הישראלי החוק מחייב להושיט עזרה במקרה של מצוקה מיידית אך אינו מגן על המציל מפני תביעת רשלנות.
8) דברי השופט אהרון ברק על החוק:
נראה לי כי בשל תפיסתנו שלנו את קדושת החיים, מן הראוי הוא שלא נלך בעקבות ההלכות האנגליות והאמריקאיות. שופט בישראל מן הראוי שייתן ביטוי לתחושת הצדק החברתי השוררת אצלנו. מן הראוי לו שיתחשב בסביבה החקיקתית הקרובה והרחוקה המעודדת מעשי הצלה. שיקולים נורמטיביים, מוסדיים ובין מוסדיים, מובילים, על כן להכרה בחובת זהירות מושגית המוטלת על כל אדם לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי למנוע סיכון של ממש לחיים ולגוף של זולתו, בלבד שאין בכך כדי להעמידו בסיכון דומה.
9) חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ”ח–1998, נכנס לתוקף ב-28 לספטמבר 1998.
10) המון מתבלבלים: חוק לא תעמוד על דם רעך הוא לא חוק השומרוני הטוב.
11) השומרוני הטוב הוא מונח נוצרי במקורו המתאר סיוע של אדם אחד לאחר, שניתן מתוך רצון להיטיב לזולת, ללא ציפייה לתמורה.
