מכת חום – כולנו יכולים למנוע את המקרה הבא
כולנו מכירים וכואבים את הכותרות הקבועות שמלוות אותנו בקיץ הישראלי על תינוקות שנשארים בכלי רכב ללא השגחה ועל חיילים שנהרגו בשגרה ובאימון ממכת חום – ולא רק הם. כל אחד יכול למצוא את עצמו במצב חירום מסוג זה ולאו דווקא ביולי-אוגוסט.
מהי מכת חום?
מצב חירום בו טמפרטורת הגוף עולה מעל 40 מעלות צלזיוס בעקבות מאמץ או סביבה חמה.
במכת חום מופר האיזון בין היכולת של הגוף לקרר את עצמו לבין עודף חום המגיע מהסביבה או המיוצר בתוכו, בעקבות מאמץ גופני במזג אוויר חם.
בעוד שקל לנו להבין כיצד מדוע אצני מרתון ביום שרבי נמצאים בסיכון רב – מצבים פחות קיצוניים אחראים למספר לא מבוטל של מקרים כל שנה. מחלות רקע, תרופות מסוימות, גיל, כושר גופני ירוד וחשיפה לחום או למאמצים באופן שאינו הדרגתי, כולם קשורים בעלייה בסיכון לפתח מכת חום.
זכור! אף אחד מאיתנו אינו חסין – אפילו לא חיילי היחידות הכי מובחרות בצה”ל.
הטיפול הטוב ביותר הוא המניעה
בכל פעם שנתכנן טיול, סיור או אפילו יציאה לאימון ריצה שגרתי ליד הבית נבחר להגן על חיינו וחיי קרובינו, לפני הכל.
בישראל, אפילו בימי החורף ניתן לזהות ימים בהירים עם שמש יוקדת. שתייה מספקת וקרה, הפסקות נאותות באזור מוצל או ממוזג הם הכרח. זכרו שבקבוצות ישנם אנשים בעלי כושר גופני בדרגה משתנה, כמו כן, לביגוד רב ולנשיאת משקל השפעה דרמטית על מידת המאמץ.
אם אתם נוסעים עם תינוק או ילד קטן ברכב, שימו לב שכל יושבי האוטו יצאו ממנו. אל תיהיו בטוחים ש’לכם זה לא יקרה’ – שימו משקפיים או ארנק במושב האחורי יחד עם יקירכם.
אתם תוהים “כמה חם כבר יכול להיות באוטו?” – תבקרו בסרטון הבא:
איך מזהים מכת חום?
לעתים, אין מספיק סימנים מתריאים והאדם מתמוטט בשלב מוקדם. אך כאשר מופיעים – יש להתייחס בחומרה ולא “למשוך – כי העלייה נגמרת ממש עוד רגע”. סימנים כמו כאבי ראש עזים, חולשה קיצונית, סחרחורות ואי יציבות, הזעה מרובה, פרוכסים ושינויים במצב ההכרה דורשים טיפול מיידי.
אז מה עושים מיד כאשר חושדים במכת חום?
המטרה הראשונה היא לקרר את האדם כמה שאפשר. הפשטה, הבאה למקום מוצל או קריר, ושפיכת מים על הגוף (למעט הפנים מחשש לחנק) יעשו בהקדם האפשרי. הזעקת עזרה והמשך טיפול על ידי צוותים רפואיים חשובים שכן נפגע מכת חום יכול לסבול מהשלכות קשות גם אם בעת הגעת הצוות הרפואי טמפרטורת הגוף ירדה (בעקבות זיהוי ותגובה מהירה).
קצת סדר במושגים קרובים
תשישות חום הוא מצב קודם למכת חום, בו האדם מתלונן על סימפטומים של חולשה, כאב ראש, אי יציבות, חיוורון והקאות. במצב זה טמפרטורת הגוף טרם הגיעה ל40 מעלות.
לא לפני כל מכת חום יהיה שלב ביניים של תשישות חום ואחרי תשישות חום לא תמיד תתרחש מכת חום – אך מצב זה הוא נורת אזהרה חשובה.
התייבשות היא מצב רפואי המתאר אובדן נוזלים. התייבשות אינה חייבת להתלוות לעלייה בחום הגוף, ויכולה להתרחש גם מאבדן נוזלים בעקבות שלשולים, חוסר שתייה מספק ועוד.
גם בהינתן שתיית כמות הולמת של מים היא יכולה להתרחש ולכן זהו לא אמצעי מספק למניעה.
מה יכול לקרות לגוף בעקבות החום הגבוה?
במקרה ומדובר במאמץ יתר – שכיח לראות מצב הנקרא רבדומיוליזיס. מדובר בנזק חריף לשריר אשר גורם למספר בעיות, בינהן שחרור חלבון המיוגלובין לדם. כמויות גבוהות של חלבון זה יכול להזיק מאוד לכליות.
מצב מסוכן נוסף הוא קרישה תוך כלית מפושטת (DIC) – בו קיימת פגיעה קשה במערכת הקרישה בגוף בעקבות הווצרות קרישי דם רבים בכלי דם קטנים שלא לצורך.
להעשרה נוספת – מנגנון פחות מוכר ומעניין שעלול להתרחש הוא פגיעה בחיידקי המעיים. בעקבות החום, חדירות כלי הדם במעי לחומרים שונים עולה. במקביל חיידקים החיים במעי וחשובים לבריאותנו בשגרה, נהרסים ומשחררים חומרים שונים כדוגמת LPS. מדובר בחומר (אנדוטוקסין) שגורם לעליית חום הגוף במצב של מחלה (fever). מנגנון זה מקשה עוד יותר על הגוף במצב של מכת חום חמורה.
קצת מעבר
איזון הטמפרטורה של הגוף הוא הליך מורכב שמפוקח על ידי ההיפותלמוס במוח. בקור לדוגמה, הגוף יודע להמנע מקירור הגוף על ידי צמצום אובדן חום (למשל על ידי כיווץ כלי דם בפריפריה) וגם על ידי ייצור חום על ידי מטבוליזם ורעד שרירים.
במצב ההפוך, הרחבת כלי דם ואידוי זיעה הם פתרון יעיל לעודף חום. נקודה זו חשובה כי כאשר אחוז הלחות בסביבה מאוד גבוה אנו לא יכולים לאדות זיעה ומתקרבים למכת חום במהירות – גם אם הטמפרטורה אינה קיצונית. טמפרטורה ואחוז לחות הם מדדים קריטיים בהווצרות עומס חום, עליו אנו שומעים לא מעט בחדשות.
לסיכום
מכת חום היא מצב חירום שכיח בישראל שנוצר בעקבות חוסר יכולת של הגוף להתמודד עם החום המגיע מהסביבה ו/או המאמץ בו הוא שרוי. חשוב לנקוט בכל אמצעי כדי להפחית מקרים ברי-מניעה אלו.
מדובר במצב שיכול להתפתח במהירות וזיהוי מוקדם וקירור משמעותי של הנפגע הם המפתח להצלת חייו. המשך טיפול רפואי חיוני ואין לעכב אותו.
בידי כל אחד ואחת מאיתנו המפתח למנוע אירועים אלו ולהציל חייהם של אחרים במידה ומתחרשים.
